פסק-דין בתיק ע"א 11113/07

1.         ערעור על החלטת כב' הרשמת, השופטת ג' כנפי-שטייניץ, מיום 7.5.07, ב-בש"א 4129/07, בה דחתה כב' הרשמת את בקשת המערערת לפטור אותה מתשלום האגרה ב-ת"א 9016/07.

2.         בהחלטה מושא הערעור קבעה כב' הרשמת, כי המערערת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת היעדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה. בהקשר זה נקבע, כי "מהבקשה עולה, כי על אף החובות הכבדים להם טוענת התובעת [המערערת] , מצליחה התובעת לקיים מגוון פעילויות רחב, ואף לממנן. התובעת הצליחה לממן שיפוץ נרחב של בנין היכל שלמה בהיקף של מליוני שקלים שנערך אך בשנים האחרונות, ואף עלה בידה לשלם שכ"ט בשיעור של 297,158 ש"ח בגין הפחתת חיובי ארנונה... יש להניח, אפוא, שיעלה בידה לממן גם את סכום האגרה". כב' הרשמת קבעה גם, כי המערערת לא הוכיחה כי עשתה נסיונות של ממש לגייס את סכום האגרה מצדדים שלישיים. בהקשר זה נקבע, כי "התובעת אף לא הראתה כי עשתה נסיונות ממשיים לגייס את כספי האגרה, בין ממקורות חיצוניים כבנקים (למעט בנק אחד), ובין מ'מקורביה', חברי הנהלת העמותה או תורמיה. התובעת אף לא הבהירה כיצד עולה בידה לממן את שכרו של בא כוחה". סופו של דבר נקבע, כי אין בנסיבות הענין כדי להצדיק הטלת הוצאות ניהול התביעה על קופת הציבור.

3.         לאחר שניתנה החלטת כב' הרשמת הגישה המערערת בקשה לעיין מחדש בהחלטה. בקשה זו הובאה לפני כב' הרשם, השופט ר' כרמל, אשר דחה אותה. כפי שנקבע בהחלטתו מיום 11.6.07, המדובר למעשה בבקשה חוזרת לפטור מאגרה שאינה כוללת נסיבות חדשות, אשר יש בהן כדי לבסס מסקנה שונה מזו של כב' הרשמת בהחלטתה המקורית. בהקשר זה נקבע, כי "התצהיר אשר צורף לבקשה הנוספת מציין אמנם כי תרומות, ממקורות מסויימים הנזכרים בתצהיר נועדו למטרות מסויימות בלבד, אולם לא בא כל פירוט באשר למקורות ההכנסה האחרים של המבקשת והאם נעשו נסיונות לגייס כספים ממקורבי המבקשת או מחברי ההנהלה והעמותה. במיוחד יש לציין כי המבקשת לא התייחסה בבקשתה הנוספת לטענות ולגרסה אשר פירטה המשיבה בתגובתה לבקשה הקודמת, לענין עודף הכנסות על הוצאות (סעיף 2.1 לתגובה), הצגת חובות, כאשר לגבי חלק ניכר מהם, ככל הנראה, בא ויתור או שהמבקשת הגיעה להסדר במסגרתו שולמו או ישולמו סכומים נמוכים בהרבה מהנטען (סעיף ב 2.3)".

4.         הדיון בערעור על החלטתה של כב' הרשמת התקיים על דרך של סיכומים בכתב. המערערת הודיעה ביום 26.6.07, כי ניתן לראות בהודעת הערעור סיכומים מטעמה. המשיבים 2 עד 5 (להלן: המשיבים) הגישו את סיכומיהם בכתב ביום 9.7.07. המערערת לא הגישה תשובה לסיכומי המשיבים, על אף האפשרות שניתנה לה לעשות כן.

בשל תקלה במזכירות, הובא התיק לפני לשם מתן פסק דין רק לפני ימים אחדים.

5.         המערערת טוענת, כאמור, כי יש לפטור אותה מתשלום האגרה. את ערעורה משתיתה המערערת על הטענות הבאות: האחת, כי יש לפרש את היעדר הגשת תגובה על ידי המדינה (המשיבה 1) לבקשה לפטור מאגרה כהסכמה של המדינה לוותר על תשלום האגרה. השניה, החלטת בית המשפט ניתנה בלא שהוגשה תשובת המערערת לתגובת המשיבים לבקשה לפטור מאגרה. השלישית, המשיבים לא תמכו את התנגדותם לבקשה בתצהיר. הרביעית, לגוף הענין, טוענת המערערת, כי לא מימנה את מגוון הפעילויות הרחב שקיימה, אלא קבלני המשנה שקיימו אותן פעילויות עשו כן; שיפוץ המבנה נעשה מתרומות ייעודיות שלא ניתן לעשות בהן שימוש למטרות אחרות; שכר הטרחה ששולם לב"כ המבקשת מומן "מתוקף תפקידו [של עו"ד מירון] ככונס נכסים ולא מכספי המערערת" (סעיף 15 להודעת הערעור); המערערת עשתה נסיונות כנים לגייס את סכום האגרה, אך כשלה.

המשיבים טוענים, כי יש לקיים את ההחלטה הדוחה את הבקשה לפטור מאגרה.

6.         לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובסיכומי המשיבים, וכן בבקשה לפטור מאגרה ובתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור.

אשר לתגובת המדינה, הבהירה ב"כ המדינה בתגובה שהוגשה לבקשה לעיון מחדש (נספח ג' לסיכומי המשיבים), כי תגובתה לבקשה לפטור מאגרה לא הוגשה עקב עומס עבודה חריג ותקלה שאירעה. ואולם, אין לראות באי הגשת תגובה הסכמה לבקשה. בכל מקרה, הביעה ב"כ המדינה התנגדות לבקשה לעיון חוזר. בנסיבות אלה, לא ניתן לראות באי הגשת תגובה על ידי המדינה לבקשה לפטור מאגרה משום ויתור על תשלום האגרה.

אשר לטענה בדבר זכות התשובה של המערערת, החלטתה של כב' הרשמת בבקשה לפטור מאגרה אכן ניתנה בלא שהמערערת מיצתה את זכותה להשיב לתגובת המשיבים על פי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ואולם, פגם זה תוקן בשלב הבקשה לעיון חוזר, במסגרתה פרשה המערערת את תשובתה לתגובת המשיבים. חרף זאת, התקבלה החלטה נוספת הדוחה את הבקשה לפטור מאגרה.

7.         לגופו של ענין, מתייחס הערעור אך למקצת מן הנימוקים אשר שימשו את כב' הרשמת בדחיית הבקשה, ואף זאת באורח כוללני וסתמי, כפי שיפורט להלן.

המערערת לא התמודדה בשלב הערעור עם האמור בתגובת המשיבים לבקשה המקורית, כי שיפצה נכס המצוי בבעלותה בעלות של מליוני שקלים, החורגת מסכום התרומות שקיבלה; כי מצאה מקורות לשלם שכ"ט של מאות אלפי שקלים בגין הפחתת ארנונה; כי בשנת 2005 נרשם בספריה עודף הכנסות על הוצאות בסכום של 1.5 מליון ש"ח; כי בחשבונה בבנק הבינלאומי עומדת לזכותה יתרת זכות בסך של כ-1.1 מליון ש"ח; כי לרשותה אוסף ספרי יודאיקה בעל ערך רב, המוצג במוזיאון שמפעילה. המערערת נוהגת למכור מוצגים מן האוסף האמור, וכך עשתה, בסכומים ניכרים בשנים 2004 עד 2006; כי הציגה חובות בסכומים גדולים, על אף שנמחלו או שהושג לגביהם הסדר תשלומים בהיקף קטן בהרבה, ועוד. לא למותר להדגיש, כי טעמי התנגדות אלה אשר הובאו בתגובתם של המשיבים לבקשה נשאבו מתוך הבקשה שהגישה המערערת על נספחיה. במצב דברים זה לא נדרש לתמוך את כתב התשובה בתצהיר, שכן זו לא כללה נתונים נוספים על אלה שסיפקה המערערת. כל הטעמים שהובאו לעיל מהווים נימוקים טובים לדחייתה של הבקשה לפטור מאגרה.

בערעורה מתמודדת המערערת עם מקצת מן הטעמים שהביאו לקבלת ההחלטה הדוחה את הבקשה לפטור מאגרה. אשר לנושא מימון הפעילויות, נטען באורח סתמי, ללא כל פירוט וללא כל תמיכה במסמכים, כי הללו מומנו על ידי "קבלני משנה". לא הובהר מיהם אותם קבלני משנה ומדוע נטלו על עצמם לממן את פעולות המערערת. בכל הנוגע למימון השיפוץ הנרחב בבנין היכל שלמה, המערערת אכן קיבלה תרומות למימון השיפוץ, ואולם, כעולה מסיכומי המשיבים, שלא באה עליהם תשובת המערערת, לא קיימת התאמה מלאה בין עלות השיפוצים לבין היקף התרומות, ומתוך החומר נראים שניים אלה: האחד, כי השיפוץ מומן לא רק מתרומות; והשני, כי התרומות לא שימשו למימון השיפוץ בלבד (סעיף 19(ב) לסיכומי המשיבים). אשר לתשלום שכר הטרחה בסך של 297,158 ש"ח בגין הפחתת ארנונה, נטען באופן בלתי ברור כי מקורם של כספים אלה בכספי כינוס נכסים, ואולם לא ברור על איזה כינוס נכסים מדובר, ומה הקשר בינו לבין תשלום שכר הטרחה.

לכל האמור לעיל יש להוסיף, כי, כפי שהתרשמה כב' הרשמת, נראה כי המערערת לא מיצתה את האפשרות לגייס את סכום האגרה מ"צדדים קרובים", כפי שנהגה בעבר בנוגע למימון הוצאות אחרות.

8.         סיכומים של דברים. לא נפל כל פגם בהחלטתה של כב' הרשמת הדוחה את הבקשה לפטור מאגרה (כמו גם בהחלטת כב' הרשם בבקשה לעיון חוזר). המערערת לא הצליחה לבסס כדבעי את טענתה בדבר היעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ואף לא הוכיחה כי עשתה מאמצים סבירים לגייס סכום זה.

הערעור נדחה.

המערערת תישא בשכ"ט המשיבים בערעור בסך של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ניתן היום, א' בכסלו תשס"ח (11 בנובמבר 2007), בהיעדר.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.